ח'רבת ואדי חמאם

ח'רבת ואדי חמאם

חורבת ואדי חמאם
מידות
שטח	כ-40-30 דונם
גובה מעל פני הים	118 מטרים מתחת לפני הים
היסטוריה
תרבויות	התרבות ההלניסטית
תקופות	שלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל התקופה הרומית בארץ ישראל
נבנה	המאה ה-1 לפנה"ס
ננטש	התקופה הביזנטית בארץ ישראל
סוג	יישוב
אתר ארכאולוגי
חפירות	האוניברסיטה העברית 2007–2012
ארכאולוגים	עוזי ליבנר
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מיקום	בקעת ארבל
קואורדינטות	32°49′38″N 35°29′21″E
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   ח'רבת ואדי חמאם (למפת הגליל העליון רגילה)   ח'רבת ואדי חמאם (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ח'רבת ואדי חמאם (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ח'רבת ואדי חמאם

ח'רבת ואדי חמאם (חורבת ורדים) הוא אתר ארכאולוגי בגליל התחתון, כ-2 ק"מ מערבית לכנרת, בקרבת היישוב ואדי אל-חמאם. האתר ממוקם על מדרון תלול למרגלות מצוקי הר ניתאי סמוך לאפיק נחל ארבל המקיף אותו ממזרח ומדרום. ואפיק נחל סביונה מצפונו. גודלו של האתר נאמד בכ-40-30 דונם והוא היה אחד הכפרים הגדולים בגליל המזרחי בתקופה הרומית.

זיהוי האתר

שמו הקדום של האתר לא נשמר. השערת החוקרים היא שאולי זהו מקומו של היישוב מגדל צבעייא (מגדל הצבעים) הנזכר בספרות חז"ל כיישוב בעל חשיבות רבה בימי בית שני באזור טבריה. בבראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ד' מיוחס למגדל צבעיא המקור לעצי השיטים לבניית המשכן. בתלמוד ירושלמי מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' נאמר שמגדל צבעייא חרבה במרד בר כוכבא "מפני הזנות". בחפירות באתר זוהתה שכבת חורבן מסיבית מתקופה זו.

תולדות המחקר

הסקר הארכאולוגי הראשון באתר בוצע בסוף המאה ה-19 על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל במסגרת סקר ארץ-ישראל המערבית. אנשי הסקר קראו לאתר בטעות בשם "ורידאת" על שם חורבה סמוכה, ומכאן שמו העברי של האתר – "חורבת ורדים". בדיווחם הם מסרו שבמקום נמצאים גלי אבנים. יוסף ברסלבי שהיה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים, ביקר באתר בשנת 1925 וציין שהפרטים האדריכליים שראה שייכים כנראה לבית כנסת מהטיפוס הגלילי. סקרים נוספים נעשו באתר ב"סקר הגליל המזרחי" שהתקיים בין השנים 1999–2004. בסקר הממצאים, נאספו מפני השטח ומבורות בדיקה רדודים שנחפרו במקום שברי כלי חרס. שברי כלי החרס תוארכו מהתקופה ההלניסטית המאוחרת ועד התקופה הרומית המאוחרת עד סוף המאה ה-4 לספירה. לא נמצאו ממצאים מתקופה מאוחרת יותר.

בשנת 2007 החלו באתר חפירות ארכאולוגיות מסודרות על ידי "המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים", שנמשכו עד שנת 2012. מטרות המחקר היו: חפירת בית הכנסת שתסייע בתיארוך בתי הכנסת מהטיפוס הגלילי. חפירת שטחי מגורים, שטחים ציבוריים ומתקנים, שיסייעו להבין את אופי חיי הכפר באזור בתקופה הרומית, ואת תהליך הנטישה של הכפרים בתקופה הביזנטית.

השכבות הארכאולוגיות באתר

באתר זוהו 4 שכבות ארכאולוגיות:

• שכבה 4 – בשכבה זו שהיא התחתונה ביותר זוהו מאות חרסים וכלי צור מהתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה. לא נחשפה אדריכלות בשכבה זו והממצאים הגיעו בעיקר ממילויים מתחת לשכבות המאוחרות יותר. להערכת החוקרים כמות כזאת של ממצאים מלמדת שהייתה התיישבות קבע באתר בתקופות אלה.
• שכבה 3 – מעל שכבה 4 מתוארכת בין המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה. בחפירות נמצאו בתי מגורים וחלק ממבנה ציבורי.
• שכבה 2 – הממצאים בשכבה זאת מתוארכים למאות ה-3 וה-4 לספירה. הממצא החשוב בתקופה זאת הוא בית כנסת גדול. בנוסף, נחפרו מבני מגורים, בתי בד, מתקנים וסמטאות.
• שכבה 1 – היא פני השטח. עיקרן מטבעות וחרסים מעטים שנמצאו על פני השטח מהתקופות הביזנטית, הצלבנית, האומאית הממלוכית והעת'מאנית, בלא זיקה למבנים. להערכת החוקרים אלה שרידים של עוברי אורח.

הממצאים באתר

על פי הממצאים בשכבות 2 ו-3 החלה ההתיישבות באתר בתקופה החשמונאית. הסקרים הארכאולוגיים שנעשו באזור הגליל המזרחי הראו על גידול בהתיישבות באזור בתקופה זו. החוקרים קושרים זאת להתרחבות הממלכה החשמונאית לכיוון הגליל. היישוב הגיע לשיא פריחתו במאה ה-1 לספירה. במאה זאת נבנה במרכז האתר מבנה ציבורי גדול שהחוקרים משערים שהיה בית כנסת. הוא כלל עמודים בסגנון דורי, קירות המבנה היו צבועים וחדרים עם ספסלים. במאה זאת נעשו עבודות תשתית נבנו קירות תמך וטרסות לבניית בתי מגורים. שכבה 3 חרבה בחורבן אלים בתקופתו של הקיסר אדריאנוס, ייתכן והם קשורים למרד בר כוכבא שהתרחש בין השנים 132–135 לספירה.

לאחר אירוע החורבן ננטש האתר או הידלדל מאוד. התיישבות נוספת החלה במקום בסוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה-3. הממצאים של תקופה זו נמצאו בשכבה 2. באמצע המאה ה-3 נבנה במרכז היישוב בית כנסת גדול מהטיפוס הגלילי. הממצאים כוללים ספסלים, מערכת עמודים, חזית מבנה שעשויים מאבן גיר. בשליש האחרון של המאה ה-3 קרס חלקו המזרחי של המבנה. בית הכנסת שוקם והוספה לו רצפת פסיפס. מבנה בית הכנסת נהרס שוב, על פי השערת החוקרים ברעש האדמה של שנת 363. לקראת סוף המאה ה-4 ננטש בית הכנסת.

אתר ואדי חמאם הוא אחד משורת אתרים שזוהו בסקר הגליל המזרחי שננטשו במהלך המאה ה-4 לספירה. הממצאים באתר לא מצביעים על נטישה פתאומית, אלא על תהליך הדרגתי של נטישה. הממצאים המאוחרים ביותר הם מאמצע המאה ה-4 וכללו כלי חרס ומטבעות. חלק גדול מהמבנים נמצאו כמעט ריקים. רק באזורי החפירה סביב בית הכנסת נמצאו כלי חרס שיובאו מקפריסין וממצאים קטנים נוספים המתוארכים לסוף המאה ה-4 ותחילת המאה ה-5, שבה היישוב הגיע לסופו.

בית הכנסת

בית הכנסת נחפר בשכבה-2 המתוארכת למאות ה-3 וה-4 לספירה. מיקומו היה במרכז הכפר והוא נבנה במקום שבו שכן בשכבה שמתחתיו מבנה ציבורי גדול. החוקרים משערים שהמקום נבחר בגלל הטרסה הרחבה שהייתה במקום והעובדה שבמקום זה שכן לפני כן מבנה ציבורי גדול שאולי גם הוא שימש כבית כנסת, ויש כאן רציפות במסורת של השימוש במקום. בית הכנסת נבנה לכיוון דרום-מזרח, והיה מוקף מצפון ומדרום בסמטאות שהפרידו בינו לבין מבני מגורים ומתקנים חקלאיים. בית הכנסת והמבנים סביבו נבנו ברשת של שתי וערב, דבר המראה על תכנון מוקדם. המבנים הקדומים לשכבה זאת מולאו באבנים ובעפר כדי להוות תשתית למבנים שנבנו. הבנייה מראה שהיה ארגון קהילתי.

הפריטים האדריכליים מאבן המגולפים שנמצאו באתר, היו ברמת גילוף מעולה. נמצאו כרכובים, כותרות בסגנון דורי, פילסטר ואבן מעוטרת בתבליט נשר. בנוסף בשטח היו מפוזרות אבני גזית גדולות רבות מגיר. בנוסף, כבר בתחילת החפירה נמצאו פריטים אדריכליים עשויים מבזלת שהביאו את החוקרים למסקנה שבית הכנסת לא היה חד-תקופתי.

בשלב השני של בית הכנסת נמצאה רצפת פסיפס ומערך ספסלים עשויים מבזלת. בשלב זה גם נעשה שימוש משני באלמנטים אדריכליים מהשלב הראשון. מרצפת הפסיפס שרדו 30 קטעים שאפשרו לשחזר את מראה הרצפה. במרכז האולם שרדה כתובת עברית/ארמית וכן שרידי מעגלים. החוקרים העלו השערה שאולי היה זה חלק מגלגל המזלות. בנוסף שרדו שלושה קטעים של תיאורי סצנות מתוך המקרא: סיפור קריעת ים סוף, שמשון מכה את הפלשתים בלחי חמור. סצנה של בנייה אולי בניית המקדש או מגדל בבל. נמצא קטע נוסף שייתכן שגם הוא מתוך המקרא, אבל השרידים דלים מכדי לאפשר את זיהוי הסצנה.

מתחת לרצפת הפסיפס נחפרו שישה בורות בדיקה. הממצאים מבורות אלה אפשרו את תיארוך השלב. בבורות נמצאו יותר מ-500 שברי חרסים שאפשרו תיארוך וכן 17 מטבעות.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 

לקריאה נוספת

• עוזי ליבנר, "ח'רבת ואדי חמאם: כפר ובית כנסת מן התקופה הרומית בגליל", קדמוניות, חוברת 139, תש"ע, עמ' 40-30
• עוזי ליבנר ובנימין ארובס, "סיכום מפעל החפירות בח'רבת ואדי חמאם - כפר מן התקופה הרומי בגליל". קדמוניות, חוברת 149, תש"ע, עמ' 39-28

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ח'רבת ואדי חמאם בוויקישיתוף

• Wadi Hamam Excavations האתר הרשמי של החפירות הארכאולוגיות בח'רבת ואד חמאם
• ח'רבת חמאם (ורדים) באתר של רשות העתיקות
• עוזי ליבנר, והוא שמשון, באתר הארץ, 21 במאי 2010
• צילום של קטע מרצפת הפסיפס של שמשון באתר מוזיאון ישראל
• חירבת ואדי חמאם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים